ניצול שיטות חקלאות חכמות כמו השקיה לילית ואיסוף מי גשמים כדי להתמודד עם הבצורת החקלאית הביא לשיפור היעילות ולתשואות יבול גבוהות יותר בחוות טורקיות.
ככל שההשלכות של שינויי האקלים מתעצמות, שינויים בדפוסי האקלים כמו חום קיצוני, תקופות יובש ממושכות, בצורת חקלאית וירידה בתשואות היבול הפכו לחששות דחופים ברחבי העולם. במאבקה של טורקיה נגד הבצורת, אימוץ שיטות כמו השקיה לילית ואיסוף מי גשמים ממלא תפקיד מכריע.
Erhan Akça, פרופסור בבית הספר למדעים טכניים של אוניברסיטת אדיאמן, מבהיר את הטכניקות הללו לחיסכון במים, ומדגיש את יעילותן הן בשימור משאבי המים והן בשיפור התפוקה החקלאית.
"במחוז Harran של Şanlıurfa בדרום מזרח טורקיה, מטע כותנה בשטח של 5,000 דונם יישם השקיה לילית תוך שימוש בקצירת מי גשמים. כאשר טמפרטורות היום מזנקות מעל 50 מעלות צלזיוס, אידוי המים לפני הגעה לגידולים הוא נושא משמעותי במיוחד בהשקיה בלילה. לרדת לסביבות 25 מעלות צלזיוס", הוא מסביר. "גישה זו צמצמה את צרכי ההשקיה ב-15 אחוזים, ובמקביל העלתה את התפוקה ב-15 אחוז, והביאה לחיסכון במים של 150 ליטר למ"ר או 150 טון לדונם".
אקסה מדגישה את השילוב של חוכמה מסורתית עם שיטות חדשניות במאבק בבצורת חקלאית, תוך שימת דגש על שפע הידע הקיים באנטוליה. הוא דוגל בשילוב של שיטות מסורתיות עם פתרונות חדשניים, דוגל בגישה ממוקדת אגן ושיתוף פעולה בין כל בעלי העניין בחקלאות.
דיפלומטיית מים בטורקיה
יתר על כן, מכון המים הטורקי (SUEN) חושף תוכנית אסטרטגית לחמש שנים המדגישה את תפקידה הפרואקטיבי של טורקיה בגיבוש מדיניות ניהול מים עבור מדינות המתמודדות עם מחסור במים.
Lütfi Akca, ראש SUEN, מדגיש את התפיסה הגלובלית המתפתחת של מים, לא רק כמשאב קריטי אלא גם ככלי גיאופוליטי. התוכנית האסטרטגית מזהה אתגרים הנוגעים למים חוצי גבולות בקרב מדינות שכנות ומציעה יוזמות לבניית יכולות להתמודדות עם גירעונות אמון וגיבוש אסטרטגיות ארוכות טווח.
